אמנות מעבר לאמנות בעידן עליית הפשיזם: הרצאה מאת קובה שרדר
Art Beyond Art in the Age of Rising Fascism: A lecture by Kuba Szreder
בתיאוריה, אמנות לא יכולה לנוע מעבר לעצמה כשם שאדם אינו יכול לצאת מחוץ לעצמו. בפועל, אמנים, פוסט-אמנים ולא-לא-אמנים עוברים אל מעבר למה שנחשב לרוב כאמנות גרידא, בתגובה לעניינים דחופים כמו עליית הפשיזם או אסון האקלים. הם לא רק מציירים ציורים, הם גם מביאים אותם להפגנות. הם משתמשים בכשרונות שלהם לא רק להשבחת תיקי עבודות סחירים, אלא גם כדי לקחת חלק משמעותי במאבקים היצירתיים של החיים כיום (בפרפראזה על רשיד אראין). הם לא מסתובבים רק ברשתות אמנותיות, אלא גם מממשים רעיונות אמנותיים בהקשרים חברתיים מגוונים.
בתוך כך, עובדי האמנות מתקדמים מעבר לבינאריות שעל פיה מתארגנות בדרך כלל מחלוקות תיאורטיות וגם פרקטיקות אמנותיות, שמדלגות לעייפה בין אוטונומיה לאינסטרומנטליזציה, אמנויות יפות ויישומיות, משמעות ותפקוד, או אסתטיקה ושימוש. באופן פרדוקסלי, אותה בינאריות משמשת כדי להצדיק שוקי אמנות נצלניים שמשרתים בעיקר את המאיון העליון, כאילו שאמנות אוטונומית יותר כאשר משתמשים בה כדי לכבס מוניטין מלוכלך, במקום להביא אותה להפגנות.
בהרצאתו, קובה שרדר ביקש לחזור לחלק מהויכוחים הללו על ידי דיון בפרקטיקות אמנותיות שעשו בהן שימוש ב׳שנה האנטי-פשיסטית בפולין׳, יוזמה ארצית שקידמה קואליציה של מוסדות ציבור, ארגונים לא ממשלתיים, תנועות חברתיות, קולקטיבים של אמנות, אמנים ואקטיביסטים. בין דוגמאות רבות אחרות הוא דיבר על ׳הפגנה של ציורים׳, מופע שחזור היסטורי אנטי-פשיסטי שנערך במרץ 2019 בוורשה על ידי הקונסורציום לפרקטיקות פוסט-אמנותיות. המופע ביצע חזון שטרם מומש של הצייר המודרניסטי הפולני-יהודי הנריק סטרנג (במקור מארק ולודרסקי) שבשנת 1934 יצר ציור באותו השם.
קובה שרדר הוא חוקר, מרצה ואוצר עצמאי, המתגורר בוורשה ועובד כפרופסור חבר במחלקה לתיאוריה של אמנות באקדמיה לאמנויות יפות בוורשה. הוא היה אוצר-שותף של פרויקטים בינתחומיים רבים, כגון ׳לעשות שימוש: החיים בזמנים פוסט-אמנותיים׳ (יחד עם סבסטיאן צ'יחוצקי, המוזיאון לאמנות מודרנית, ורשה 2016). שרדר משתף פעולה עם איגודים אמנותיים, קונסורציומים של עוסקים פוסט-אמנותיים, אשכולות של חוקרי אמנות, קולקטיבים לאמנות ומוסדות אמנות בפולין, בריטניה ומדינות אחרות באירופה. בשנת 2009 יזם את הקמתה של האוניברסיטה החופשית / איטית בוורשה, עמה השלים מספר חקירות אודות התנאים השוררים כיום בעבודה אמנותית. בשנת 2018, יחד עם קתרין בוהם, הוא הקים בלונדון את המרכז לכלכלות מתקבלות על הדעת, אשכול מחקר החוקר כלכלות אמנותיות. עורך ומחבר ספרים, קטלוגים, פרקים ומאמרים העוסקים בסוגיות כמו הכלכלה הפוליטית של ההפצה הגלובלית של אמנות, שביתות אמנות, אופני התארגנות עצמית אמנותית, ביסוסה של אמנות מעבר לשוק האמנות וערך השימוש של אמנות.
5.3.2020
In theory, art cannot move beyond itself anymore than a person can step outside themselves. In practice, artists, post-artists, and not-not-artists move beyond what is usually deemed as art proper in response to such urgencies as the rise of fascism or climate catastrophe. They not only produce paintings, they also bring them to demonstrations. They use their talents not only to hone marketable portfolios, but also to engage meaningfully in the creative struggles of life today (to paraphrase Rasheed Araeen). They not only spin in artistic networks, but also actualise artistic ideas in multiple social contexts.
In the process, artworkers transgress binaries that typically orient both theoretical disputes and artistic practices, perennially bouncing between autonomy and instrumentalization, fine and applied arts, meaning and function, or aesthetics and use. Paradoxically, the very same binaries are evoked to justify exploitative art markets that cater mainly to the one percent, as if art is more autonomous when used to whitewash tarnished reputations, rather than brought to demos.
In his lecture, Kuba Szreder asked to revisit some of these debates by discussing artistic practices embedded in the Anti-fascist Year in Poland, a country-wide initiative promoted by a coalition of public institutions, NGOs, social movements, art collectives, individual artists and activists. Amongst many other examples, he spoke about the Demonstration of Paintings, an anti-fascist re-enactment conducted by the Consortium for Postartistic Practices in March 2019 in Warsaw. The performance actualised a previously unrealized vision of a Polish-Jewish modernist painter Henryk Streng, who in 1934 created a painting under the very same name.
Kuba Szreder is a researcher, lecturer and independent curator, based in Warsaw, working as an associate professor at the department for art theory of the Academy of Fine Arts in Warsaw. He co-curated many interdisciplinary projects, such as Making Use. Life in Postartistic Times (together with Sebastian Cichocki, Museum of Modern Art, Warsaw 2016). He actively cooperates with artistic unions, consortia of post-artistic practitioners, clusters of art-researchers, art collectives and artistic institutions in Poland, UK, and other European countries. In 2009 he initiated Free / Slow University of Warsaw, with which he completed several inquiries into the current conditions of artistic labor. In 2018, together with Kathrin Bohm, he established the Centre for Plausible Economies in London, a research cluster investigating artistic economies. Editor and author of books, catalogues, chapters and articles tackling such issues as the political economy of global artistic circulation, art strikes, modes of artistic self-organization, instituting art beyond art market and the use value of art.
5.3.2020
